Vayedaber

Le texte Le vocabulaire Les révisions

Simple Havroutah

Shvouoth

Daf 20a

מְסָרְבִין בּוֹ לֶאֱכוֹל.

Traduction

importuning [mesarevin] him to eat.

Rachi non traduit

מסרבין. מפצירין:

מַתְנִיתִין – בְּשֶׁאֵין מְסָרְבִין בּוֹ לֶאֱכוֹל; בָּרַיְיתָא – בִּמְסָרְבִין בּוֹ לֶאֱכוֹל, וְקָאָמַר ''לָא אָכֵילְנָא'' וְ''לָא אָכֵילְנָא'', דְּכִי קָא מִשְׁתְּבַע הָכִי קָאָמַר: ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל''.

Traduction

The Gemara explains: The mishna here is referring to a case where others are not importuning him to eat; therefore, his oath should be understood literally, as obligating himself to eat. The external mishna, in tractate Nedarim, is referring to a case where others are importuning him to eat and he is saying: I will not eat, I will not eat. Under those circumstances, when he takes an oath, this is what he is saying: On my oath I will not eat.

Rachi non traduit

מתני' בשאין מסרבין בו. הלכך שאוכל דקא אכילנא הוא:

רַב אָשֵׁי אָמַר: תְּנִי ''שְׁבוּעָה שֶׁאִי אוֹכַל לָךְ''. אִי הָכִי, מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: לִישָּׁנֵיהּ (דאיתקילא) [אִיתְּקִילא] לֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

Rav Ashi, offering a different resolution of the contradiction, says: Teach, i.e., revise the mishna in tractate Nedarim to say in the middle oath: On my oath I will not [she’i] eat of yours, i.e., using a different formulation for: On my oath I will not eat of yours. The Gemara asks: If so, what is the purpose of stating what is effectively the same oath twice? The Gemara answers: Lest you say that there is a concern that the oath was a slip of his tongue and he meant to take an oath that he will eat and instead said: I will not eat, the mishna teaches us that one need not be concerned that this is what occurred.

Rachi non traduit

רב אשי אמר תני. בברייתא שבועה שאי אוכל לך:

דאיתקל. נכשל ולא נתכוין לומר שאי:

Tossefoth non traduit

שאי אוכל לך פשיטא. לא פריך פשיטא אלא משום דהיינו שלא אוכל לך דקתני דהא אשלא אוכל לא קשיא ליה פשיטא:

לישנא איתקל ליה. וליכא למיפרך כיון דאשמעינן שאי אוכל אמאי איצטריך למיתני ברישא שלא אוכל לך דזו ואף זו קתני וא''ת נשייליה מה היה בדעתו ויש לומר כגון שאמר שבדעתו כל מה שיהיה משמעות לשונו אי נמי כגון ששכח מה היה בדעתו ובנדרים (דף טז.) מפרש אמאי רב אשי לא אמר כאביי:

תָּנוּ רַבָּנַן: ''מִבְטָא'' – שְׁבוּעָה. ''אִיסָּר'' – שְׁבוּעָה. אִיסּוּר אִיסָּר: אִם אַתָּה אוֹמֵר ''אִיסָּר'' – שְׁבוּעָה, חַיָּיב; וְאִם לָאו, פָּטוּר. ''אִם אַתָּה אוֹמֵר אִיסָּר שְׁבוּעָה''?! וְהָא אָמְרַתְּ: אִיסָּר – שְׁבוּעָה הוּא!

Traduction

§ The Sages taught: ''The clear utterance of her lips, with which she has bound her soul'' (Numbers 30:7), is referring to an oath, and: ''A bond with which she has bound her soul'' (Numbers 30:5), is also referring to an oath. With regard to the prohibition invoked by the word ''bond,'' if you say a bond is an oath, he is liable, but if not, he is exempt. The Gemara seeks to explicate this baraita: If you say a bond is an oath? But you already said that a bond is an oath.

Rachi non traduit

איסר שבועה. מפרש לקמיה:

איסור איסר. איסרתו של איסר מה הוא:

אם אתה אומר כו'. מאי קאמרת והא אמרת איסר לשון שבועה הוא והדר תני אם אתה אומר:

אָמַר אַבָּיֵי: הָכִי קָאָמַר, ''מִבְטָא'' – שְׁבוּעָה. ''אִיסָּר'' – מִיתְּפֵיס בִּשְׁבוּעָה. אִיסּוּר אִיסָּר – אִם אַתָּה אוֹמֵר: מִיתְּפֵיס בִּשְׁבוּעָה כְּמוֹצִיא שְׁבוּעָה מִפִּיו דָּמֵי, חַיָּיב; וְאִם לָאו, פָּטוּר.

Traduction

Abaye said: This is what the baraita is saying: ''Clear utterance'' is an oath, whereas ''bond'' is the association of some object or action with a matter that has already been prohibited by an oath. What is the prohibition invoked by the word ''bond''? If you say that creating an association with an oath is like explicitly expressing an oath with his own mouth then he is liable to bring an offering for unwittingly violating the oath and to receive lashes for doing so intentionally. But if it is not like stating an oath explicitly, he is exempt.

Rachi non traduit

ה''ק מבטא שבועה. האומר מבטא ככר זו עלי כאומר שבועה שלא אוכלנו ואם אכלו ה''ז בעולה ויורד:

איסר מיתפיס בשבועה. איסר עלי ככר זו הרי הוא כמי שנשבע על הככר וחזר ואמר על ככר אחר ה''ז כזה שהתפיס את השני בראשון:

איסור איסר. ומהו איסורו של איסר זה:

אם אתה אומר כו'. אם תמצי לומר שהמתפיס בשבועה כמוציא שבועה מפיו דמי ואם אכלו חייב קרבן אף זה האומר איסר ככר זה עלי חייב קרבן אם אכלו שהאיסר לשון התפסת שבועה הוא:

ואם לאו. שהמתפיס בשבועה אינו כנשבע לענין קרבן ומלקות אף האיסר אין בו לא קרבן ולא מלקות:

Tossefoth non traduit

איסר מיתפיס בשבועה. פי' בקונטרס דאם אמר איסר עלי ככר זה הוי כמי שנשבע על הככר וחזר ואמר על ככר אחר הרי זה כזה שהתפיס את השני בראשון וקשה דלקמן קתני בברייתא איזהו איסר האמור בתורה הרי עלי כו' ואילו איסר ככר זה עלי לא קתני ומה שפי' נמי איסור איסר כלומר איסור של איסר זה מה דינו אם אתה אומר מתפיס בשבועה כו' שתוכל להוכיח מקרא בשום מקום שהוא כמוציא שבועה מפיו וחייב קרבן אף איסור זה כו' קשה דמשמע דתנא בא לאשמעינן דין איסר ואינו משמיענו כלום שהרי מסתפק במתפיס שבועה עצמו ועוד דאין דרך משנה וברייתא שיסתפק התנא אם חייב או פטור ועוד מאי ואזדא לטעמיה דקאמר לקמן דהכא מסתפקא ליה לאביי ולקמן פשיטא ליה דכמוציא שבועה מפיו דמי ועוד דבכל הספרים גרסי' בסמוך כמוציא שבועה מפיו וחייב בוי''ו ולפ''ה ה''ל למינקט חייב בלא וי''ו ומפ' רבינו תם דמבטא הכתוב בפרשה הוא לשון שבועה שנשבע בלשון מבטא כדפירש נמי בקונטרס אבל איסר הכתוב בפרשה אינו שבועה שיאסר עצמו בלשון איסר אלא במתפיס בשבועה הכתוב מדבר שנשבע על הככר וחזר ואמר על ככר אחר הרי עלי שלא אוכל ככר זה כזה והיינו איסר דקרא וה''נ מפרש לה בברייתא לאביי ואיסור של איסר זה אם אתה אומר מתפיס בשבועה כלומר שהתפיסו בככר שנשבע עליו הוי כמוציא שבועה מפיו וחייב ואם לאו שלא התפיסו באחר אלא אמר איסר ככר זה עלי אין זה לשון שבועה ופטור א''נ ה''פ אם אתה אומר מתפיס בשבועה פי' שהתפיסו בלשון שבועה שהזכיר לשון אכילה ואמר הרי עלי שלא אוכל זה כזה ואם לאו שלא הזכיר לשון אכילה אלא אמר הרי עלי זה כזה פטור ועי''ל איסור איסר היינו איסור שלישי שהתפיס ככר שלישי בשני ואם אתה אומר מתפיס בשבועה דהיינו השני כמוציא שבועה מפיו דמי דהוי לגמרי כראשון אף לענין להתפיס בו חייב גם בשלישי ואם לאו פטור מיהו הא פשיטא ליה שדינו כראשון להתחייב קרבן בשני ורבא פליג עליה ופטר אף בשני אבל תימה דאכתי מספקא ליה לתנא בשלישי והא דגרסינן נמי וחייב בוי''ו לא אתי שפיר:

מִמַּאי דְּמִבְטָא שְׁבוּעָה – דִּכְתִיב: ''אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם''; אִיסָּר נָמֵי – דִּכְתִיב: ''כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר'';

Traduction

The Gemara analyzes Abaye’s explanation: From where may one derive that ''clear utterance'' is an oath? One derives it from the verse written with regard to an oath on an utterance, as it is written: ''Or if anyone take an oath to clearly utter with his lips'' (Leviticus 5:4). The Gemara asks: Isn’t ''bond'' also referring to an oath, as it is written: ''Every vow, and every oath of a bond to afflict the soul, her husband may let it stand, or her husband may make it void'' (Numbers 30:14)?

אֶלָּא מִמַּאי דְּאִיסָּר מִיתְּפֵס בִּשְׁבוּעָה הוּא? דִּכְתִיב: ''אוֹ אָסְרָה אִסָּר עַל נַפְשָׁהּ בִּשְׁבֻעָה''.

Traduction

Rather, from where may one derive that a bond is the association of some object or action with another matter that has been prohibited by an oath? One may derive it from the verse, as it is written: ''Or bound her soul by a bond with an oath'' (Numbers 30:11), which indicates that the bond is associated with a preexisting oath.

Rachi non traduit

או אסרה אסר בשבועה. משמע שאסרתו ותפסתו בדבר שנשבעה עליו כבר:

מְבַטֵּא נָמֵי – הָכְתִיב: ''לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא הָאָדָם בִּשְׁבֻעָה''!

Traduction

The Gemara asks: Isn’t the term ''clear utterance'' also associated with an oath in a verse, as it is written: ''Whatsoever it be that a man shall utter clearly with an oath'' (Leviticus 5:4)?

אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: מִבְטָא שְׁבוּעָה מֵהָכָא: ''וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ, אוֹ מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ'' – וְאִילּוּ שְׁבוּעָה לָא קָאָמַר; בְּמַאי אָסְרָה עַצְמָהּ? בְּמִבְטָא.

Traduction

Rather, Abaye said: The fact that ''clear utterance'' means an oath is derived from here: ''And if she be married to a husband, while her vows are upon her, or the clear utterance of her lips, with which she has bound her soul'' (Numbers 30:7). While in that verse, it does not state: Oath. With what does she impose a prohibition upon herself? She does so with ''clear utterance,'' indicating that ''clear utterance'' is referring to an oath.

Rachi non traduit

או מבטא שפתיה אשר אסרה וגו'. ולא כתיב בשבועה במה אסרה את נפשה בלשון מבטא:

Tossefoth non traduit

ואילו שבועה לא קאמר. דאי הוה כתיב שבועה הוה מפרש שאותה מבטא אסרה על נפשה בלשון שבועה אבל השתא על כרחך אית לן לפרש במה אסרה על נפשה בלשון מבטא וא''ת והא נמי כתיב (במדבר ל':
ד') ואסרה אסר בבית אביה בנעוריה וי''ל כיון דלא כתיב או יש לומר דאנדר דכתיב ברישא דקרא קאי:

רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ, מִיתְּפֵיס בִּשְׁבוּעָה לָאו כְּמוֹצִיא שְׁבוּעָה מִפִּיו דָּמֵי; וְהָכִי קָאָמַר: ''מִבְטָא'' – שְׁבוּעָה. ''אִיסָּר'' – נָמֵי שְׁבוּעָה. אִסָּרֵיהּ דְּאִיסָּר – הִטִּילוֹ הַכָּתוּב בֵּין נֶדֶר לִשְׁבוּעָה; הוֹצִיאוֹ בִּלְשׁוֹן נֶדֶר – נֶדֶר, בִּלְשׁוֹן שְׁבוּעָה – שְׁבוּעָה.

Traduction

Rava said: Actually, I will say to you that association with an oath is not like expressing an oath with one’s own mouth, and this is what the baraita is saying: ''Clear utterance'' is an oath. ''Bond'' can also be an oath, but it is ambiguous. The verse placed the wording of the prohibition of a bond between that of a vow and that of an oath. Therefore, if one expressed a bond with the language of a vow, it is a vow. If one expressed it with the language of an oath, it is an oath.

Rachi non traduit

רבא אמר. לא איסתפיק ליה לתנא למימר בהא אם אתה אומר דפשיטא ליה דמיתפיס בשבועה לאו כמוציא שבועה מפיו הוא:

והכי קאמר מבטא שבועה איסר נמי. לשון שבועה הוא:

איסר זה הטילו הכתוב כו'. היינו פירוש דאיסור איסר אם אתה אומר והכי קאמר איסור של איסר שאמרתי לך שהוא שבועה לא כל הלשונות שוות בו שהרי הטילו הכתוב בין נדר לשבועה אם אמירתו בלשון שבועה כגון איסר שלא אוכל ככר זה כן לשון הנשבעין אומרים שלא אוכל אף האיסר שהוציאו בלשון זה שבועה הוא וחייב קרבן ואם לאו אלא הוציאו בלשון נדר שאמר איסר ככר זו עלי שהוא לשון הנודרים קונם זה עלי אף זה נדר ופטור מקרבן:

הֵיכָן הִטִּילוֹ? ''וְאִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה אוֹ אָסְרָה אִסָּר עַל נַפְשָׁהּ בִּשְׁבֻעָה וְגוֹ'''

Traduction

The Gemara asks: Where did the verse place the word for ''bond'' between a vow and an oath? The verse says: ''And if she vowed in her husband’s house or bound her soul by a bond with an oath'' (Numbers 30:11).

וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ; דְּאִיתְּמַר: מַתְפִּיס בִּשְׁבוּעָה – אַבָּיֵי אָמַר: כְּמוֹצִיא שְׁבוּעָה מִפִּיו דָּמֵי, וְרָבָא אָמַר: לָאו כְּמוֹצִיא שְׁבוּעָה מִפִּיו דָּמֵי.

Traduction

The Gemara comments: Abaye and Rava both follow their own lines of reasoning, as it was stated: With regard to one who associates some object or action with another matter that has been prohibited by an oath, Abaye says: It is like explicitly expressing an oath with his mouth, and Rava says: It is not like explicitly expressing an oath with his mouth.

מֵיתִיבִי: אֵיזֶה אִיסָּר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה? הָאוֹמֵר: ''הֲרֵי עָלַי שֶׁלֹּא אוֹכַל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה יַיִן'' כַּיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ אָבִיו, כַּיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ פְּלוֹנִי, כְּיוֹם שֶׁנֶּהֱרַג בּוֹ גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם, כַּיּוֹם שֶׁרָאָה יְרוּשָׁלַיִם בְּחוּרְבָּנָהּ – אָסוּר. וְאָמַר שְׁמוּאֵל: וְהוּא שֶׁנָּדוּר וּבָא מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם.

Traduction

The Gemara raises an objection from a baraita: What is the bond mentioned in the Torah? A bond applies to one who says: It is incumbent upon me that I will not eat meat and that I will not drink wine like on the day that his, i.e., my, father died, or: Like on the day that so-and-so died, or: Like on the day that Gedaliah ben Ahikam was killed, or: Like on the day on which he saw Jerusalem in its destruction. One who makes one of these pronouncements is prohibited from eating meat and drinking wine. And Shmuel says: This is the case only when he is prohibited from eating meat and drinking wine by vow since that day, e.g., the day his father died.

Rachi non traduit

כיום שמת בו אביו. כאשר אסרתי עלי בשר ביום שמת בו אבא לעולם:

והוא שנדור ובא מאותו היום. שקיבל עליו כבר נדר שלא יאכל בשר ביום שמת בו אביו לעולם וכן יום שמת בו פלוני וכן יום שנהרג בו גדליה וקסלקא דעתא השתא דהיינו מתפיס בנדר וקתני איזהו איסר האמור בתורה שהוא בלא יחל דברו האומר הרי עלי כו' אלמא המתפיס בנדר הרי הוא בלא יחל כנדר עצמו ומדמתפיס בנדר נדר מתפיס בשבועה שבועה:

Tossefoth non traduit

שלא אוכל בשר. לא חש התנא לדקדק בלשונו דבלשון זה אינו חל דשלא אוכל הוי דבר שאין בו ממש שאינו אוסר על עצמו כלום כמו קונם שאיני ישן דלא אמר כלום אם לא אמר קונם עיני בשינה כדאמרינן בפרק ב' דנדרים (דף טו.) וה''נ צריך שיאמר קונם אכילת בשר עלי ומיהו שמא יש לחלק דדוקא גבי שינה לא אמר כלום משום דשינה עצמה אין בה ממש:

בִּשְׁלָמָא לְאַבָּיֵי, מִדְּמַתְפִּיס בְּנֶדֶר – נֶדֶר, מַתְפִּיס בִּשְׁבוּעָה – שְׁבוּעָה.

Traduction

The Gemara explains the objection: Granted, according to the opinion of Abaye, from the fact that a vow that one associates with another vow is considered a vow, as Shmuel’s ruling demonstrates, one may conclude that an oath that one associates with another oath is considered an oath.

Tossefoth non traduit

מדמתפיס בנדר נדר כו'. ואם תאמר שמואל אמאי מפרש איסר במתפיס בנדר והא איסר דקרא קאמר אביי דהיינו מתפיס בשבועה ויש לומר דמתפיס בנדר ילפינן ממתפיס בשבועה וניחא ליה לשמואל לאוקמא ברייתא בנדרים שרגילות הוא שבני אדם נודרין מלאכול בשר ומלשתות יין ביום שראו ירושלים בחורבנה ואין רגילות לאסור עצמם בשבועה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source